פסק-דין בתיק עפ"ג 28934-03-12

המערער, פאדי סולטאן, הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני בביצוע עבירות של דרישת נכס באיומים, גניבת רכב, נהיגה בקלות ראש וללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, נהיגה בשכרות והפרעה לשוטר.

המדובר באירוע שהתרחש ביום 13.3.10 ואין ספק כי מדובר באירוע חמור. המתלוננת המתינה ברמזור אדום ברח' מרכזי בכפר סבא, ואז פתח המערער את דלת רכבה, בהיותו בגילופין, התיישב במושב הנוסע ואמר למתלוננת הנהגת שהוא רוצה טרמפ לכיוון צומת עליה. המתלוננת נענתה לכך וכשהגיעה לאותו צומת  היא ביקשה מהמערער שיירד. המערער סירב ודרש ממנה להמשיך ולנסוע לכיוון טירה. הדבר חזר כאשר המתלוננת עצרה ברמזור אדום בהמשך הדרך. לאחר מכן דרש ממנה המערער לבצע פניית פרסה ואז ביקש ממנה המערער שתצא מן הרכב. המתלוננת לקחה את תיקה ונמלטה מן הרכב. או אז עבר המערער למושב הנהג, המשיך לנסוע ברכב, והאיץ את מהירות נסיעתו, תוך ששוטרים שהבחינו בו כרזו לו לעצור. לאחר מכן נסע לאחור ברכב נגד כיוון התנועה.

לא יכול להיות חולק, כאמור, כי מדובר באירוע חמור. בית משפט קמא התייחס אכן כך לאירוע והטיל על המערער 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי מעצרו. כמו כן, הוטלו מאסר על תנאי, פסילה לשנתיים ופסילה על תנאי, וכן חיוב ופיצויים למתלוננת בסך 4,000 ש"ח.

לפנינו ערעור על חומרת העונש. הסנגור הדגיש את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, ובמיוחד את מות אמו, שנפטרה בעקבות מחלה ממארת, והסנגור קושר בין מחלה זו לבין היותו של המערער בגילופין. נקודה שנייה שהדגיש הסנגור, היא העובדה שלמערער אין כל עבר פלילי. אמנם המערער נשפט פעמיים בעבירות תעבורה בגין נהיגה בשכרות. הנקודה השלישית שטוען הסנגור המלומד היא העובדה שמתסקיר שירות המבחן, שהוגש ביוני 2011, עולה כי המערער הידרדר אמנם בעברו, ואולם בחודשים האחרונים הוא עורך שינוי משמעותי באורח חייו. כך הוא שינה את אורחות חייו והתחזק מבחינה דתית. נקודה זו כורך הסנגור בטרוניה על כך שבית משפט קמא לא נענה לבקשתו לשלוח את המערער לקבלת תסקיר משלים, ולדעת הסנגור התבקש במקרה זה שכך ייעשה לנוכח התפנית באורח חייו של המערער והמלצת שירות המבחן.

ב"כ המשיבה סבורה שלא נפלה כל טעות בגזר דינו של בית משפט קמא. אין להתייחס באופן מינורי להתנהגותו של המערער, שהרי מדובר בהתנהגות חמורה ביותר, ודי לשוות לנגד עינינו את האימה שאחזה באותה נהגת תמימה כאשר המערער השתוי נכנס לרכבה, ציווה עליה להיכן לנסוע, סירב לרדת מהרכב, ובסופו של דבר אילץ אותה עצמה לרדת מהרכב, לכך יש להוסיף את המשך התנהגותו בכביש לאחר שהמתלוננת ירדה מהרכב.

שקלנו את טענות הצדדים. אנו חוזרים על מה שאמרנו כי המקרה שלפנינו הוא חמור, ואיננו סבורים כי בעונש כשלעצמו יש חומרה יתרה. יחד עם זאת, הגענו לכלל מסקנה כי ניתן להקל קמעא בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, וזאת לנוכח הצטברותם של הנימוקים שהעלה הסנגור, שעיקריהם הובאו לעיל. טעם מרכזי לכך הוא העובדה שמדובר במאסרו הראשון של המערער, אשר בעבר לא הורשע כלל בעבירה פלילית כלשהי. לכך יש להוסיף את המפנה שנראה כי חל בחייו, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. על כן, מקווים אנו כי ההקלה המסוימת בעונש תעודד אותו להתמיד בשינוי שהחל בו ולא לשוב לסורו. אם נוסיף לכך את הנימוקים האישיים והמשפחתיים שהועלו, כי אז תושלם ההנמקה באשר להקלה בעונש.

לפיכך, מתקבל הערעור במובן זה שעונש המאסר בפועל יעמוד על 13 חודשים, בניכוי תקופת המעצר שציין בית משפט קמא (13.3.10 עד 15.4.10).

שאר העונשים שהוטלו על ידי בית משפט קמא יעמדו בעינם.

בית משפט קמא חייב את המערער בפיצוי למתלוננת בסך 4,000 ש"ח, פיצוי שהיה צריך להיות משולם וטרם שולם על ידי המערער. על כן, בהסכמה, ינוכה מההפקדה סך של 4,000 ש"ח ויועבר על ידי המזכירות של בית משפט השלום בכפר סבא למתלוננת, לפי פרטים שיימסרו על ידי הפרקליטות.

<#3#>

ניתן והודע היום י' אייר תשע"ב, 02/05/2012 במעמד הנוכחים.

מיכל ב.